“מחשוב לביש זה לא רק לבדוק אם אתה יוצא לריצה”

סיימון סיגרס הוא אדם מאוד פרקטי, אך בעל חזון. שתי תכונות נדרשות כשאתה מנהל את החברה שאחראית כבר קרוב ל-30 שנה לעיצוב המעבדים בכמעט כל מחשב כף יד, טלפון או שעון חכם שנמצא בשוק. לא משנה אם זה גלקסי, אייפון, G5 או וואווי – המעבד שנמצא בתוך הסמרטפון שלכם עוצב על ידי החברה הבריטית השקטה, שמאחורי הקלעים מחזיקה ב-85% משוק מעבדי היישומים, 90% משוק הבקרים לכוננים קשיחים ו-SSD, ו-95% משוק המעבדים לרכב, לצד מעבדי יישומים למחשוב לביש, בית חכם ועוד. ARM מרוויחה מתמלוגים. על כל מעבד שלה שנמכר בעולם (ורק השנה היא מכרה 15 מיליארד כאלה), היא מרוויחה חלק קטן ובסך הכל הכניסה החברה השנה סכום פעוט של 1,488,000,000 דולר.

בעבר הרחוק של סוף שנות השבעים של המאה הקודמת, ARM (ראשי תיבות של Advanced RISC Machines) הייתה אחת מחלוצות המחשוב האישי, כחלק מאקורן, שהייתה אחראית לאחד המחשבים האישיים הראשונים בתקופת מרגרט תאצ’ר.  ARM  נרכשת בידי ענקית המחשוב דאז אוליבטי, שמביאה אותה לסף פשיטת רגל, עם התמוטטות שוק המחשבים האישיים בבריטניה ב-1987. ב-1990, ARM נפרדת מהורתה, ומוקמת מחדש כמיזם משותף לאפל ולאקורן, כדי לפתח את המעבד לאחד ממחשבי כף היד הראשונים שאפל הייתה מעדיפה לשכוח – הניוטון.

כיון שעלויות הפיתוח והייצור באותם הימים היו מטורפות, הוחלט למכור רישיונות שימוש העיצובים של ARM לאחרים, במקום להתמקד בייצור, וזה הפך לימים למודל העסקי של החברה, מה שהתגלה כהימור מאוד מוצלח, עם עלייתו של שוק המחשוב הנייד, ש-ARM הימרה עליו בגדול, והצליחה בענק. זאת, בניגוד לאינטל, שעד היום מבחינתה, שוק המחשוב הנייד הוא פספוס עצום. ל-ARM יש כיום למעלה מ-400 לקוחות שמשלמים לה כסף גדול כדי להשתמש בעיצובים המוצרים שלה.

מסמרטפונים ועד צמידים

בראיון בלעדי ל”החיבור”, סיגרס מספר של-ARM יש למעשה מספר קטן של מוצרים למגוון של שווקי קצה, בשלוש קטגוריות: מעבדי יישומים שהולכים לסמרטפונים, לטאבלטים והולכים גם לאקסבוקס תחת הסימול A,  מעבדים מסוג R למערכת זמן אמת ועם מערכות זיכרון שמותאמות להם, והקצה הנמוך, מעבדי הקורטקס M הקטנים מאוד, שמיועדים למערכות מוטמעות מחשב או להתקנים הדורשים צריכת זרם נמוכה, כמו למשל, צמיד פעילות, רחפן או חיישן

מעבד של ARM על כדור גולף, להמחשת גודל

המותקן בכביש.

ומה סוד ההצלחה? “אנחנו מסתכלים לאן השוק הולך בעוד ארבע שנים. אנחנו מוודאים שאפשר לבנות מערכת קצה עם יותר ביצועים, יותר חיי סוללה, ועם הבנה ולמידה של הסמרטפון. בתחום המעבדים המוטמעים חלק מהמעבדים רצים רק על כמה עשרות מגההרץ. הוספנו גם יכולות עיבוד אותות (DSP) למעבדי M לרחפנים”.

העיצובים שלכם נמצאים גם ברחפנים, בהתקני בית חכם, בשעונים חכמים במחשוב לביש. אתה רוצה קצת להרחיב על זה?

“בהקשרים של רחפנים, רבים מהם משתמשים במעבדי ה-M שלנו כדי לתקן את מסלול הטיסה, הרבה מיקרו מעבדים מעוצבים על ידי ARM. רכבים אוטונומיים, למשל, הם סוג חדש של מוצר. אנחנו חוזים שצורכי המחשוב יכפילו את עצמם תוך 5 שנים. יותר ויותר מכוניות מצוידות כיום במצלמות וחיישנים שמספקים מידע לנהג.  כשאתה מחשב את זה, זה נהיה יותר תובעני. אם אתה משווה את זה למה שקרה בסמרטפונים, ההשוואה מתגברת – זה לגמרי סביר שזה יקרה גם בשוק הרכב. מכוניות עצמאיות יהיו יותר יעילות, וברגע שזה יעבור רישוי, זה יגדל. מכוניות מחוברות שכאלה ידרשו דרישות אבטחה חדשות”, אומר מנכ”ל ARM.
וכיון שישנן דרישות אבטחה חדשות, השנה קנתה ARM חברה ישראלית בשם סנסה, המתמחה בתחום כדי לתת מענה על הצורך המתקרב. “עבדנו עם סנסה במשך שנים”, אמר סיגרס. “ככל שאבטחה נהיה חשובה ביישומים שונים, הרחבנו את ההשקעה שלנו בתחום. אנחנו מסתכלים על עתיד שבו יש מיליארדי מכשירים מחוברים וחשוב לאבטח אותם. ואנחנו רוצים לוודא שהם מעודכנים כמה שיותר מול האיומים. רצינו לעבות את היכולות שלנו בתחום. ולסנסה היה את היכולת ואת הטכנולוגיה. זו בחירה מאוד טבעית בשבילנו. ואנחנו מאוד שמחים”, הוא מציין.

מעבדים בתוך הגוף

אבל למה לעצור במעבדים למכוניות או לרחפנים?  הפיתוחים הטכנולוגיים של ARM בתחום המעבדים עם צריכת הזרם הנמוכה, מאפשרים, טכנית, ליצור מעבדים שיהיה אפשר להטמיע אצלנו ישירות בגוף, מתחת לעור. “אנחנו מתחילים לראות מעבדים שמצליחים לגנוב קרינת רקע, בגודל של כמה מילמיטרים מעוקבים ורדיו קצר טווח. אנחנו ממשיכים לשפר את צריכת הזרם, אז כן, זה אפשרי”, מסכים סיגרס למרות שהוא מציין שנדרש עוד מחקר בתחום. “לגבי מעבדים בבני אדם – אני לא רואה למה לא? יש כבר מעבדים בעדשות מגע לניטור ביומטרי, ויש גם דוגמאות של חיישנים בבליעה. אני לא רואה למה לא. אנחנו כבר משתמשים בטכנולוגיה בתוך גוף האדם, כמו קוצבי לב”, מעלה סיגרס טיעון שעשוי להרגיע גם את החוששים.[mks_pullquote align=”left” width=”200″ size=”30″ weight=”bold” bg_color=”#ffffff” txt_color=”#0c4d66″]”הטכנולוגיה רק הולכת לעלות. אנחנו רוצים לוודא שאנחנו יכולים להשתתף בזה, ולהיות הוגנים” [/mks_pullquote]

וחזרה לאינטל. למודת לקח צורב מהפספוס של שוק המחשוב הנייד, ענקית המחשבים המסורתית עושה עכשיו מאמצים כבירים להציע אלטרנטיבה לשוק המחשוב הלביש ולאינטרנט של החפצים, בניסיון מזיע להתחרות בדומיננטיות של ARM בשוק הזה. אני שואל את סיגרס מה דעתו על כך, והוא מתחמק בדיפלומטיות בריטית אופיינית: 

“אנחנו לא מגיבים על חברות אחרות. אבל בהקשר של אינטרנט של החפצים, אני חושב שהיתרון העיקרי של מחשוב לביש הוא ביישומים רפואיים. כשאתה הולך לרופא, הוא יוכל לקבל מידע רציף עליך ועל הסביבה שלך. לרופא תהיה תמונה הרבה יותר הוליסטית של ההשפעות הרפואיות עליך, וזה חשוב בעולם שבו האוכלוסיה מזדקנת”.

“למשל, אנחנו מאוד גאים במה שעשינו באפריקה. זו ההצלחה של ARM ושל השותפויות וזה באמת עוזר. היתרונות של המחשוב הנייד לסייע לכלכלות מתפתחות”, מתייחס סיגרס למיזמים ותחרויות ש-ARM יזמה כדי לשפר את החיים בעולם השלישי באמצעות טכנולוגיה. “מה שהרצנו עם יוניצף הוא לעודד אנשים להביא רעיונות כיצד מחשוב לביש יכול לשפר את החיים של אנשים באפריקה….זה היה מאוד טוב ל-ARM. זה היה ניסיון חיובי ואנחנו מקווים שחלק מהמוצרים עצמם ימצאו את דרכם לשוק. זה מוכיח איך אפשר לפתור לא רק בעיות עולם ראשון, אלא גם לחשוב גלובלית”, מציין סיגרס בגאווה לא מוסתרת. 

לסיום, אני זורק לסיגרס אגוז קשה: נראה לך סביר שיש רק חברה אחת שמעצבת מעבדים לכולם?

סיגרס לא נבהל ומשיב: ” אנחנו מנסים להפוך הטמעה של מעבדים לקלה. אנחנו משקיעים בפיתוח ובניה של מערכת אקולוגית. אנחנו מצליחים רק כשהלקוחות שלנו מצליחים. אנחנו מספקים רכיב עיקרי וזה שימושי. כל חברה מכניסה את הידע שלה, וזה נהיה יותר קל בגלל המערכת האקולוגית סביב ARM”.

“אנחנו בעד שותפויות, בעד מערכת והצלחה. אם מישהו יכול לשכפל את זה? בשמחה. אנחנו לא מנצלים לרעה את המעמד שלנו. הטכנולוגיה רק הולכת לעלות. אנחנו רוצים לוודא שאנחנו יכולים להשתתף בזה, ולהיות הוגנים ולקחת את השותפויות שלנו ברצינות”, מסכם מנכ”ל ARM.

אם אתם כבר כאן…
רצינו לבקש טובה. בכתבה שזה עתה קראתם הושקעו שעות רבות של איסוף מידע, תחקיר, כתיבה, עריכה, גרפיקה, עיצוב, צילום ועריכת וידאו. בנוסף, יש לנו הוצאות קבועות על אירוח האתר, אחסון, שרתי וידאו, גרפיקה ועוד. “החיבור” נעשה על ידי שורה של עיתונאים מקצועיים, שבשבילם עיתונות היא שליחות, אבל היא גם פרנסה – ואנחנו מעדיפים לעבוד עבורכם, הקוראים. התמיכה הישירה שלכם מבטיחה את המשך קיומו של “החיבור” כמגזין עצמאי, אובייקטיבי, חופשי מתלות במפרסמים, ותאפשר לנו להביא לכם עוד סיפורים מעניינים, עוד תכנים שיוגשו בצורות מקוריות, עוד כתבות, עוד סרטונים ובכלל – עוד. לתמיכה במגזין