הדרך למכונית החשמלית רצופה מהמורות [פרשנות]

כשנשאל בשעתו בכיר בתעשיית הרכב המסורתית מה הוא חושב על כל היוזמות של ייצור כלי רכב בידי חברות צעירות לעומת החברה הוותיקה שלו, כמו טסלה, פאראדיי פיוצ’ר ואפל הוא השיב: “הם יגלו שלייצר מכוניות זה לא כל כך פשוט”. ואותו בכיר צדק.

ביום חמישי האחרון חשפה טסלה את המשאית החשמלית שלה, הטסלה סמי, לצד רכב חשמלי ספורטיבי חדש ונוצץ שמאיץ מאפס למאה בתוך שתי שניות, מה שהופך אותו כנראה לאחד מכלי הרכב הכי מהירים על הכביש. אבל בצד ההשקה הנוצצת ורבת הרושם יש גם בעיות: מודל 3, המכונית החשמלית שאמורה להיות דגם “הלחם והחמאה” של החברה מתעכבת בגלל צווארי בקבוק בייצור, ומאסק כבר הודיע לקונים כי המסירה תתעכב.

באופן דומה, חברה יומרנית לא פחות שעשתה הרבה רעש בהשקה שלה ושקועה היום בצרות גדולות, היא פאראדיי פיוצ’ר. החברה שהתיימרה גם להפוך את שוק המכוניות החשמליות על ראשו ולהיות “יותר טסלה מטסלה” בחשיבה המקורית שלה, כיום מתמודדת עם עזיבה של שורה בכירים בה, והטחת האשמות במנהל הכספים עם רמיזות על מעילה – ועתידה לוט בערפל.

כי כפי שטען אותו בכיר, גם עם טכנולוגיות חדשניות וחשיבה מחוץ לקופסא, ייצור מכונית חשמלית הוא עסק מורכב, ומכוניות הן יצור מסובך ליצירה, שלא מעט ממנו בנוי על ניסוי וטעייה או ניסיון מצטבר של ממש וידע ארגוני שנצבר במשך שנים ועשורים – עם התקדמות איטית שלחברות ה-“ישנות”, אלה עם מנועי הבעירה המיושנים שלהן שאנשי החברות הצעירות מדברים עליהן בהתנשאות היה את הזמן ללמוד, לטעות ולהצליח. זאת, במיוחד בשלב הקריטי של העברת רכב קונספט, מקורי ומשוכלל ככל שיהיה לייצור המוני שזו אופרה אחרת לחלוטין. עם משקיעים שנושפים בעורפן, ומיליארדים שנשרפים בקצב מהיר יותר מתאוצה של טסלה רודסטר 2 – זה אורך נשימה שלחברות הצעירות פשוט אין.

מאסק בהשקת המשאית והמכונית החשמלית ביום ה’ האחרון

הגיהנום של הייצור

פאראדיי פיוצ’ר כנראה תיעלם מהאופק עוד לפני שהעלתה מכונית חשמלית אחת על הכביש, ואילו גורלה של טסלה תלוי בפיתרון בעיות הייצור של המודל 3. קצת מספרים כדי להמחיש את מצבה של החברה שמאסק בעצמו אמר שנמצאת ב-“גיהנום של ייצור”:  הצפי המקורי של מאסק היה ייצור של 20,000 מכוניות טסלה 3 עד סוף השנה הנוכחית. ברבע האחרון לעומת זאת, טסלה ייצרה רק 260 מכוניות, בערך 3 מכוניות ליום – קצב ייצור שיותר דומה לקצב הייצור של מותגי על שמרכיבים כלי רכב ביד, ולא קצב ייצור של חברת רכב תעשייתית, שעומד על מכונית חשמלית לדקה.

רק ברבעון האחרון טסלה שרפה 1.1 מיליארד דולר על עסקי המכוניות שלה (לחברה כזכור יש גם חטיבת סוללות ביתיות וגגות סולאריים, שכתבנו עליהם כאן), ומומחים מעריכים שהיא תשרוף סכום דומה ברבעון הקרוב, מתוך 3.5 מיליארד דולר שנמצאו בקופתה ברבעון האחרון, מה שהופך את אורך הנשימה שלה לקצר מאוד.

ובינתיים, חברות הרכב המסורתיות, אלה שפתאום נראו מיושנות ואנאכרוניסטיות לעומת המכוניות הנוצצות של מאסק, התעוררו וכולן לוחצות חזק על דוושת ההאצה של מכוניות בהינע חשמלי מתוצרתן. רק בשוק המשאיות החשמליות, טסלה ניצבת בפני תחרות מצד מרצדס, טויוטה (עם משאיות בהינע תאי דלק מימני שכבר נוסעות בכבישי לוס אנג’לס) ווולבו. אמנם, חלק מהמשאיות לא יעלו על הכביש אלא בעוד כמה שנים, אבל מה שחברות הרכב המסורתיות כבר שכחו לגבי בעיות ייצור, החברות הצעירות עכשיו רק לומדות – ובדרך הקשה.

אם אתם כבר כאן…
רצינו לבקש טובה. בכתבה שזה עתה קראתם הושקעו שעות רבות של איסוף מידע, תחקיר, כתיבה, עריכה, גרפיקה, עיצוב, צילום ועריכת וידאו. בנוסף, יש לנו הוצאות קבועות על אירוח האתר, אחסון, שרתי וידאו, גרפיקה ועוד. “החיבור” נעשה על ידי שורה של עיתונאים מקצועיים, שבשבילם עיתונות היא שליחות, אבל היא גם פרנסה – ואנחנו מעדיפים לעבוד עבורכם, הקוראים. התמיכה הישירה שלכם מבטיחה את המשך קיומו של “החיבור” כמגזין עצמאי, אובייקטיבי, חופשי מתלות במפרסמים, ותאפשר לנו להביא לכם עוד סיפורים מעניינים, עוד תכנים שיוגשו בצורות מקוריות, עוד כתבות, עוד סרטונים ובכלל – עוד. לתמיכה במגזין