קצת אבקת גוגל לשיפור החיים [פרשנות]

גוגל רוצים לשנות לכם את החיים. לפי ההצהרות של סאנדר פיצ’אי, סגן הנשיא הבכיר של גוגל למוצרים ולמעשה מי שאחראי על כמעט כל פיתוח של החברה, גוגל רוצה להשתמש בטכנולוגיה כדי “לפתור את הבעיות הגדולות”.

 נכון, בוועידת המפתחים שלה בימים האחרונים היו לגוגל כמה הכרזות חשובות לכאורה, כמו הגירסה הבאה של אנדרואיד שתיקרא גירסה M, וההכרזה על Weave, מערכת ההפעלה שלהם לאינטרנט של החפצים שאמורה להתחבר לאנדרואיד “מלמטה”, אבל הדברים המעניינים באמת היו בהכרזות של ATAP.

 ATAP הם קבוצה ייחודית בתוך גוגל. בדומה ל-“מעבדות איקס” הידועות כבר, מדובר בצוות חוד, אבל בניגוד למעבדות איקס – ATAP, שהם ראשי תיבות של Advanced Technologies And Projects (טכנולוגיות מתקדמות ופרויקטים), הקבוצה הזו של גוגל עובדת על פרויקטים קצרי מועד: או שזה עובד או שזורקים את זה לפח. פרויקט שלא מגיע להישגים – נגנז.

מהקבוצה הזו של גוגל יצאו דברים כמו “פרויקט ארה“, הטלפון המודולרי שתוכלו לבחור ולהרכיב בעצמכם את חלקיו, שגם הוצג בוועידה, אבל הפיתוחים הבאמת מעניינים היו מהסוג, שכאמור, ישנו לנו את החיים. אז מה מכילה אבקת הקסמים הטכנולוגית? 

Google VR

יחידת המציאות המדומה מבוססת הסמרטפון וקופסת קרטון של גוגל.

המיליארד הבא

“פרויקט טנגו” פרויקט המיפוי התלת ממדי באמצעות סמרטפון, אכן הצליח לדחוס את המצלמות שלו לתוך גוף של סמרטפון, ואנשי ATAP הראו איך הם ממפים חדר באמצעותו. המשמעות היא הרחבה אדירה של סביבות המציאות המדומה, למגוון יישומים – החל משחזור זירות רצח ועד סביבות בידוריות אופפות כמו ההולודק של ספינת החלל אנטרפרייז. זאת, כמובן בשילוב טכנולוגיית המציאות המדומה של גוגל שמתבססת על רכיבים זולים ומשקפיים מקרטון. לפי פיצ’אי הם רוצים להביא את החוויה הזו לכולם, לרבות מדינות העולם השלישי.

העניין של גוגל במדינות העולם השני (מדינות מתפתחות) והעולם השלישי, עם פרויקטים כמו פרויקט Loon שאמור להביא חיבוריות וקישוריות רשת למדינות שבהן אין תשתית של סיבים אופטיים באמצעות בלונים פורחים אינו מקרי.

במדינות האלה נמצאים מי שנקראים “המיליארד הבא”, כלומר, מיליארד המשתמשים הבאים ברשת האינטרנט (אפרופו מיליארדים, בוועידת המפתחים I/O הכריזה גוגל כי כמות מכשירי האנדרואיד בעולם חצתה את קו מיליארד המשתמשים).

המיליארד הללו, הם הלקוחות הבאים של חברות הטכנולוגיה. אנחנו כבר שבויים. מי עם אנדרואיד, מי עם אפל ומי שמשתמש בשירותים ובחומרה של מיקרוסופט (לשעבר נוקיה), כל אחד מאיתנו עושה שימוש בסל שירותים ומוצרים של ענקית טכנולוגיה אחת או יותר – אם זה ג’ימייל, אחסון מסמכים ב-Onedrive או תמונות ב-iCloud של אפל, אנחנו כבר שבויים. החיים שלנו שם. אף אחד מאיתנו כבר לא ינטוש כל כך בקלות את תיבת הדואר שלהם או את השירות שמאחסן את כל התמונות שלהם. ועוד לא דיברנו על שירותי תשלומים, ששם תרתי משמע, נמצא הכסף הגדול.

והאזרחים של המדינות הללו הם הנתח הבא. הם קרקע בתולית שעוד לא נכבשה בידי ענקית טכנולוגיה כזו או אחרת, וכולן מתחרות על הזכות לספק לתושבי אפריקה או לחקלאים באזורים נידחים בהודו את הגישה לאינטרנט, את המכשיר והתוכנה שמהם יגלשו ויתחברו לעולם.

חשוב לזכור – שבניגוד לתושבי העולם המערבי, שחוו לראשונה את האינטרנט במחשב הביתי שלהם, חוויית האינטרנט של העולם השני והשלישי שונה מאוד: האנשים משתמשים לרוב במכשירים סלולריים זולים, או מחשבים ניידים זולים בכיתות כמו הכרומבוקים למיניהם (לעתים הם חווים אינטרנט שמצונזר על ידי הממשלה).

החוויה הראשונה שלהם, מערכת ההפעלה והמוצר שבו יתנסו לראשונה בהפעלת מחשב, בגלישה ובאחסון קבצים אישיים – אלה יתקבעו כבחירה שלהם, לשם הם יחזרו. ו-ChromeOS, אנדרואיד או Windows יהיו הממשק שהם מכירים, מה שיתקשר אצלם מיידית עם אינטרנט ומידע (אפשר לראות את זה בקלות בעולם המערבי, שהרבה אנשים בטוחים שה-Windows שלהם הוא חלק בלתי נפרד מהמחשב, ולא מודעים בכלל לאלטרנטיבות). וחברות הטכנולוגיה יודעות זאת.

להפעיל את הסמרטפון מהג’ינס

אם נעזוב רווחים וציניות בצד רגע, סנדאר פיצ’אי באמת מאמין שטכנולוגיה יכולה לפתור בעיות אנושיות קיומיות. לדבריו, בראיון שנתן ל-TheVerge לכבוד הוועידה, גוגל מנסה לפתור כל בעיה רחבת היקף שניתן לפתור באמצעות תוכנה וטכנולוגיית מידע. הדוגמה המצוינת שהוא מביא, למשל, היא המכוניות האוטונומיות.

אבל הקבוצה של ATAP כבר הולכת קדימה. אם זה בפיתוח של בד רגיש למגע ככה שהוא יכול לתפקד כממשק בדיוק כמו הסמרטפון שלכם (תארו לעצמכם תפעול של הסמרטפון או של הבית החכם שלכם על ידי החלקת אצבע על הג’ינס…בדיוק על זה גוגל מדברים, ומקיימים), או מחשב זעיר שנמצא על כרטיס SD ומצפין את כל המידע שלכם מקומית, מה שגוגל מכנים Project Vault (פרויקט כספת).פיתוחים מוזרים נוספים כוללים חיבור של כמה מצלמות 6K יחדיו, כדי לקבל תמונה פנורמית עצומה של חדר או אזור כולל יכולת להתמקד מאוד מקרוב בכל אדם בזמן אמת.

לא כל הפרויקטים האלה מסחריים עדיין, ורובם לא יותר מהוכחת היתכנות מתקדמת. אבל האם עומדים לשנות לנו את החיים? כן, בהחלט. רק פזרו קצת אבקת קסמים.


Discover more from החיבור

Subscribe to get the latest posts sent to your email.

אולי יעניין אתכם גם...

על אודות המחבר לצפיה בכל הכתבות לאתר המחבר

ניב ליליאן

העורך האחראי של "החיבור".

ניב ליליאן הוא עיתונאי חוקר בעל ניסיון של 22 שנה בכתיבה על טכנולוגיה, אינטרנט והשפעותיהם על פוליטיקה וחברה. כעורך ערוץ המחשבים של ynet בשעתו, הוא הוביל קמפיין עיתונאי נרחב ועיקש שהביא את סכנות המאגר הביומטרי לידיעת הציבור, ופרסם תחקירים על עוולות צרכניות כמו התערבות ספקיות האינטרנט הישראליות בתעבורת רשת, לצד פרשנויות מורות נבוכים וקלות לעיכול.
פרט טריוויה: הוא העיתונאי הישראלי הראשון שראיין את מנכ"ל גוגל.

תגובה אחתהשמיעו קולכם

השמיעו את קולכם

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

banner