ענקיות המחשוב מתחננות: קנו PC! [פרשנות]

הטבלה לא משקרת. מכירות המחשבים האישיים, ה-PC בצניחה מתמדת מזה מספר שנים. בתחילה ההסבר היה שהטאבלטים והסמרטפונים החליפו את מקומו של ה-PC המסורתי כאמצעי מחשוב אישי. אבל זה רק הסבר חלקי, שלא מסביר את הירידה הנוכחית, במיוחד כשגם שוק הטאבלטים מתכווץ.
הבעיה שלשוק ה-PC אין ממש מה להציע לצרכנים, חוץ מאשר עוד מאותו הדבר. עם מסך מגע, דק יותר, מתפרק לשניים (מה שאינטל מכנים שניים באחד – גם טאבלט וגם מחשב), אבל בסופו של דבר, הכל וריאציה על אותה סימפוניה שחוקה: זה עדיין לפטופ. תוסיפו לכך את העובדה שגם בתחום המעבדים מאז האסוול, הדור הרביעי של מעבדי אינטל (לאחרונה יצא דור ששי) לא היה שום חידוש מהפכני בתחום המסדות (פלטפורמות), ותבינו למה אנשים לא מתלהבים

סקאוגן במסיבת העיתונאים של אינטל. “אין זמן טוב יותר לרכוש PC”

יותר מלקנות PC חדש.

כשקירק סקאוגן, ראש חטיבת המחשוב האישי של אינטל הכריז במסיבת העיתונאים של אינטל בברלין כי “אין זמן טוב יותר לקנות PC”, אני ועמיתי עומר כביר פרצנו בצחוק ספונטני וקולני שהפריע לנאום. כי הטענה הזו מגוחכת. “אין זמן טוב יותר” אולי לשורת הרווח של אינטל, אבל הזמן הטוב ביותר בשביל האדם הממוצע לקנות PC הוא… כשהמחשב הישן שלו מתקלקל או שהוא רוצה להתחדש באחד חדש, ויש לו את האפשרות הכלכלית לעשות כן.

ועוד לעניין התזמון המוצלח מבחינת אינטל: בהתלכדות מאורעות נתלכדו בחודשים האחרונים האינטרסים של חמש מחברות המחשוב הגדולות: מיקרוסופט הוציאה מערכת הפעלה חדשה (ווינדוס 10), אינטל הוציאה דור חדש של מעבדים (סקיילייק), ו-HP, לנובו ו-DELL, הוציאו כולן מחשבים חדשים שמתבססים על המוצרים של שתי הראשונות, אבל המכירות עדיין לא מתרוממות, והתחזיות לשנים הקרובות, הן של גרטנר והן של IDC לגבי השוק שלהן, לא טובות.

ולכן, בצעד חסר תקדים, היסטורי אפילו, שלוש יצרניות המחשבים הגדולות, שבדרך כלל עסוקות בתחרות עקובה מסיליקון, ביחד עם הברית מיקרוסופט-אינטל (ומיד נרחיב בעניין), יצאו בשבוע שעבר במסע פרסום משותף, תחת הכותרת “PC עושה מה?!”, כאשר הרעיון הוא להביא לידיעת הציבור את הדברים המדהימים לכאורה, שמחשבי PC עושים בימינו. אני סבור שהמהלך הזה לא יצליח לשפר את התדמית של מחשבי PC בעיניי הציבור ולא ישנה את המגמה השלילית, והנה מדוע.

Intel "Chopper | PC Does What?!" from Venn Arts on Vimeo.

(הערה טכנית לגבי הסרטונים: לצערנו, מנהלי מסע הפרסום לא חשבו שהם צריכים להפוך את הסרטונים לזמינים להטמעה במסדות מקובלות. העדפנו שתלכו בעצמכם ל-Vimeo לראות את הסרטון, במקום לקבל סרטונים אוטומטיים שירעישו לכם בדפדפן…)

אותם המחשבים שעושים את הדברים המדהימים אלה מחשבים יקרים, שעולים שמונה מאות וגם אלף דולר ויותר. הם דקים, עצמתיים, עם כונני SSD ענקיים – אבל אלה מחשבים שמיועדים ברובם למקצוענים, או לבעלי כיסים עמוקים. בפלח הזה, יש ליצרניות המחשבים פחות בעיה. מקצוענים, שצריכים כלי עבודה רציניים, עדיין יקנו לפטופים ויהיו גם מוכנים לשלם עליהם.

אבל הבעיה של ענקיות המחשוב היא לא שם. הבעיה היא בפלח הביניים, במחשבים שעולים כמה מאות דולרים. שם יש להם בעיה קשה. לא רק שיש להם תחרות מצד הטאבלטים, המחשבים בפלחים האלה לא מציגים שום שיפור משמעותי בשנים האחרונות לעומת דורות קודמים, כלומר, שיפור שבאמת מצדיק שדרוג. לצרכן המחשב הממוצע, זה שגולש באינטרנט, כותב מסמכים בוורד, רואה סרטים, משחק קצת משחקים קלים ופותח קובץ אקסל פעם בחודשיים – המחשב הקודם מספיק בהחלט, ושום פרסומות מושקעות לא ישכנעו אותו אחרת.

האיש שלא היה שם

זאת ועוד, בוא נתייחס רגע לקטגוריית השניים באחד, מי שאמורים להיות חוד החנית של המתקפה. הבעיה של מחשבי שניים באחד, שהם סובלים מפיצול אישיות. אלה מחשבים שלא החליטו מה הם רוצים להיות כשיהיו גדולים. למעט יוצאי דופן יקרים למדי, כמו הסרפייסבוק של מיקרוסופט, מחשבי השניים באחד לא מציעים חוויית משתמש טובה – אלה המתפרקים לשני חלקים לא פעם סובלים מחומרה פנימית נחותה ומעבדים חלשים, ואילו המסתובבים על צירם לא ממלאים נאמנה את ייעודם כטאבלט:
העובדה שהמקלדת לא מתפרקת אלא רק מסתובבת עד שתחתית המחשב נושקת לגבו, הופכת אותם לטאבלטים כבדים ולא נוחים לעבודה. לבעלי יד קטנה ושרירים חלשים יותר, כמו ילדים, לאחוז בהם לאורך זמן זו בכלל משימה בלתי אפשרית. אז פלא שילדים ואחרים מעדיפים טאבלטים שנולדו ככאלה ולא יצורי כלאיים שהם לא לכאן ולא לכאן?

וצריך גם לשים לב מי לא שם. מי לא נוטלים חלק במסע הפרסום החדש. ראשית, אפל. סטיב ג’ובס אמר פעם “אנחנו לא יודעים לעשות מחשב שעולה פחות מ-500 דולר”, וצדק. אפל מוכרת מצוין מחשבים יקרים בתצורה המוכרת של מסך-ציר-מקלדת, בלי מסכי מגע ובלי התחכמויות. נכון, האייפד פרו החדש הוא

Sprout. דוגמא לעיצוב נועז

הגירסה של אפל ל”שניים באחד”, אבל גם כאן לא נראה שנעשו פשרות על המכשיר, בדומה לסרפייס של מיקרוסופט, והמחיר בהתאם.

עוד מי שלא נראות בקמפיין הן אייסר, סמסונג ואסוס. יצרניות המחשבים מדרום מזרח אסיה מתחרות מצוין בחברות הגדולות מלמטה – לכולן יש דגמי כרומבוק, מחשבים קלים שמריצים את ChromeOS, מערכת ההפעלה הקלה של גוגל שנמכרים בהצלחה רבה, ועולים ברובם פחות מ-200 דולר. הן לא רואות צורך לקחת חלק בחגיגת וינטל האחרונה. מה שכן, לנובו ו-HP כבר יצאו יוצאות עם תשובות משלהן לפלח הזה, כמו ה-Stream ו-Ideapad 100s.

וכן, בשעה ש-HP, לנובו ו-Dell, הן שותפות נאמנות לדרך, קשה שלא לשים לב להתלקחות הרומן הישן בין מיקרוסופט לאינטל, כשהאינטרסים של שתיהן מתלכדים. שתי החברות התרחקו עסקית זו מזו בשנים האחרונות, אבל עכשיו עם סדרת מעבדים והתקנים היקפיים כמו RealSense שפיתחה אינטל בהתאמה מלאה למערכת ההפעלה החדשה של מיקרוסופט, שתי האקסיות חוזרות בחדווה זו לזרועות זו, עד שאפשר לשוב ולדבר על הברית ההיסטורית שהצדיקה את השם “וינטל” – הלחם של ווינדוס ואינטל.

אז פלא שענקיות המחשוב מתחננות – קנו PC? במקום להשקיע הון במסעות פרסום שלא יניבו דבר מלבד גיחוך או רחמים, השקיעו בחדשנות. הפתיעו אותנו, חדשו לנו, רגשו אותנו, כמאמר הפרסומת ההיא. לחקות פלחי שוק מצליחים כמו הטאבלטים זה לא הפיתרון. להמציא את ה-PC מחדש, כמו בעיצובים נועזים של אייסר (גם אם הם יכשלו בשוק), כמו הסרפייס והסרפייסבוק או אפילו ה-Sprout של HP שהוא מחשב נטול עכבר ומקלדת – אלה הכיוונים הנכונים.

הציעו אותם גם בתמחור הגיוני וסביר והנגישו אותם להמונים, ותראו איך השוק שלכם מתעורר מחדש במקום לשקוע. ולא, גימיקים כמו לדחוף מחשב בחריץ הדלת כדי להראות כמה הוא דק לא ישכנעו אותנו לקנות PC. חדשנות אמיתית דווקא כן.