על פי הדיווח של יהונתן ליס ב”הארץ“, הגישה השבוע הרשות לניהול המאגר הביומטרי לכנסת את הדו”ח החצי שנתי האחרון שלה. על פי הדו”ח, הרשות איתרה אלף מקרים של ניסיונות אפשריים להונות את המאגר. לכאורה, אלף נשמע מספר משמעותי ומבהיל, שבהחלט תומך בהקמת המאגר שגורלו טרם הוכרע. אך האמנם יש בו צורך?
מאז תחילת הניסוי, איתרה הרשות 1,544 מקרים של אי התאמות. אך לא ברור בכמה מתוך אי ההתאמות שהתגלו אכן מדובר בניסיון פלילי לגניבת זהות, או סתם שגיאות טכניות.
מתוך האלף המדוברים בדו”ח האחרון, ב-662 דגימות הופיעה אותה טביעת אצבע הן ביד ימין והן ביד שמאל. ברשות טוענים כי זה מצב “שעשוי לאפיין מתחזה עתידי שיבקש תעודה נוספת בזהות אחרת”, אבל אני רוצה להצביע על הסבר אפשרי פשוט יותר: ייתכן שפשוט אזרחים בשל הלחץ של חגיגיות המעמד בלשכות משרד הפנים, או בגלל הנחייה שגויה של הפקיד הגישו פעמיים את אותה היד ואת אותה האצבע לסריקה?
האם מנסים להקים כאן מדינת מעקב? (אילוסטרציה)
ב-337 המקרים הנוספים מהדו”ח האחרון, הנתונים לא היו דומים לאלה שכבר היו קיימים במאגר. גם לגבי זה, הרשות מיד זועקת וקובעת נחרצות, לפי הדיווח של ליס, שמדובר במתחזים וגנבי זהות.
אבל האם מדובר בתופעה כה רחבה, כזו שמצדיקה את קיומו של המאגר ואת קיומה של הרשות שכבר עלתה מיליונים למשלם המסים? האם באמת יש בעיה כה חמורה של התחזות וגניבת זהויות בישראל? התשובה היא כנראה לא.
בדו”ח מקביל שהגישה רשות האוכלוסין במשרד הפנים, נכתב כי במשך כל תקופת הפעלת המאגר לא היה אפילו אירוע אחד שבו משרד הפנים עצר הנפקה של תעודה מחשש לכפילות בנתונים הביומטריים.
רגע, רגע, רגע, רגע…אם אכן היו למעלה מאלף פושעים וגנבי זהויות כמו שרשות המאגר הביומטרי זועקת ומתריעה מפניהם – לא היה ראוי לעצור את הנפקת התעודות המזויפות ולעצור את הפושעים אפילו במקרה אחד??
הבעיה זניחה
ובואו נניח לרגע שכל 1,544 המקרים שרשות המאגר הביומטרי טוענת שאיתרה היו כולם, בלי יוצא מהכלל, אכן ניסיונות פליליים לגניבת זהות. מתמטיקה היא אמנם לא הצד החזק שלי, אבל כמדומני 1,544 מקרים מתוך 1,022,934 אזרחים שהצטרפו עד כה לניסוי ולמאגר – זה 0.15 אחוז. כלומר, פחות משתי עשיריות האחוז של כלל מבקשי התעודות, עלולים להיות גנבי זהות – ובכלל לא ברור האם הם באמת כאלה!
האחוזים הזניחים של התופעה בכל שנות הניסוי מוכיחים שאין צורך אמיתי במאגר, וששיקרו לציבור בכל מה שנוגע לתכלית של הקמתו. בעיית גניבת הזהויות, ה”הרכשה הכפולה” מה שהגורמים המקצועיים קוראים, היא בעיה זניחה עד לא קיימת כלל. אז למה היה צריך להקים מאגר שעלה לנו כבר מיליונים?!
כל ההרפתקאה של המאגר הביומטרי עיכבה לשנים ארוכות את החלפת מסמך הזיהוי הלאומי של אזרחי ישראל בתעודת זהות חדשה וחכמה, שאותה אנחנו צריכים אותה מאוד (והתעודה החכמה, עם השבב, היא בעצמה מחסום מצוין וכמעט בלתי חדיר בפני גנבי זהויות – גם ללא מאגר). שר הפנים, אריה מכלוף דרעי צריך להורות על סגירת המאגר שבא לפתור בעיה שבעצם לא קיימת, ושניתן לפתור אותה בדרכים פחות פולשניות, מאשר איסוף וריכוז של כלל תמונות הפנים וטביעות האצבעות של אזרחי ישראל כולם למאגר אחד גדול ומסוכן משל היינו כולנו פושעים.
זאת, תוך פגיעה אנושה ובלתי נחוצה בפרטיות, בחירות הגופנית של כולנו, ותוך יצירה של מדינת מעקב פולשנית, שאינה עולה בקנה אחד עם הדמוקרטיה הליברלית שהיא מדינת ישראל, ורוח מגילת העצמאות.
ישראל צריכה תעודה חכמה. לא מאגר מיותר. צריך לסגור את המאגר הביומטרי – לאלתר.
מאמר דעה זה הוא חלק משיתוף פעולה של “החיבור” ו-חדר המצב – צדק חברתי במסגרת קרן התחקירים לעיתונות עצמאית וחוקרת בישראל.
