Windows 10 של החפצים [פרשנות]

Raspberry Pi 2

אתמול (ב’) הכריזה עמותת ה-Raspberry Pi על הדגם החדש, ה-Raspberry Pi 2. למי שלא מכיר את רספברי פאי, זהו מחשב זעיר, בגודל של כרטיס אשראי לערך, והוא מחשב (כמעט) מלא ומתפקד שעולה רק 35 דולר, פחות מ-140 שקלים.

הגירסה החדשה מכילה מעבד חזק יותר, מעבד Cortex A7 במהירות של 900 מה”צ ופי שניים יותר זיכרון – 1 גיגהבייט, כלומר מפרט של בערך סמרטפון בסיסי וקצת יותר. אבל הנה החידוש הגדול. המעבר למעבד ARM מדור “מוכר”, מאפשר בעצם להריץ עליו מערכות הפעלה עכשוויות, כמו Ubuntu Core ו… Windows 10. ואלה החדשות הגדולות באמת.

את החלק הזה אמנם מיקרוסופט יחסית הצניעה בהכרזה שלה של ווינדוס 10 לפני שבועיים, אבל מדובר בלא פחות ממהפכה. לא רק ש-Windows 10 תהיה זמינה לכל מכשיר מטלפון חכם ועד שרת, מיקרוסופט גם רוצה את השוק הבא – האינטרנט של החפצים, ומוציאה מערכת הפעלה שתהיה תואמת להכל. כל מכשיר ידבר עם כל מכשיר אחר, בזכות ליבה משותפת לכל הגירסאות (מיקרוסופט מכנה זאת OneCore).

Microsoft-Band_Hero_2

חצי המנשה. הצמיד Band של מיקרוסופט

וכשאנחנו מדברים על אינטרנט של החפצים, אנחנו מדברים על הכל: החל ממערכות קיוסק בחנויות, דרך כספומטים, מקררים, מכונות כביסה, שילוט דרכים, מדפסות, נתבים, ציוד בדיקה ייעודי ועד חיישנים בודדים ומחשוב לביש, כמו ה-Band של מיקרוסופט עצמה. לעומת הפספוס האדיר שלה בניידים, את השווקים הבאים מיקרוסופט לא מתכוונת להפסיד.

ארבעה טעמים
ואיך היא מתכוונת לעשות זאת? לפי חשיפה של מרי ג’ו פולי מ-ZDNET, ווינדוס 10 לאינטרנט של החפצים (IoT), תכלול ארבעה “טעמים”, או גירסאות, כאשר לא כולן יהיו גירסה מלאה של Windows 10 כפי שאולי הבנתם מדיווחים באתרים אחרים. הנה הטעמים:

Industry – גירסת ה”תעשיה” מיועדת לנקודות מכירה, כספומטים, מערכות קיוסק ותחנות רזות. זו תהיה גירסה מלאה, כולל יכולות נעילה מתקדמות עבור מכשירים מהסוג הזה. הגירסה הזו תתמוך באפליקציות מהדור החדש, והיא מיועדת לעמדות המבוססות על מעבדי x86 של אינטל.

Mobile – הגירסה ה”ניידת” מיועדת למכשירים ניידים. חשבו על טאבלטים מוקשחים, לוחות המידע על חולים המוצמדים למיטות בבית חולים, מסופוני יד, טלפונים חכמים וכדומה, הדורשים גם הם תמיכה מלאה באפליקציות אבל גם חיי סוללה ארוכים. הגירסה הזו תעבוד על מעבדי אינטל או ARM, וזו כנראה תהיה גם הגירסה לסמרטפונים שיוצאת לבחינה ציבורית השבוע.

Athens – גירסת “אתונה”, גם היא גירסה שמיועדת להתקנים דלי משאבים, כמו ה-Raspberry Pi, וזו כנראה הגירסה שמדברים עליה בהקשר של המחשב הזעיר. גם הגירסה הזו תהיה מסוגלת להריץ אפליקציות מלאות מהדור החדש. גירסה זו גם מיועדת לנתבים, ציוד בדיקה והיא הגירסה המיועדת למערכות משובצות מחשב. גם היא רצה על מעבדי אינטל ו-ARM כאחד.

Dot Net Micro – הטעם האחרון, מיועד למכשירים שאין להם חומרה או יכולות להפעיל מערכת הפעלה “שלמה”, לחלקם אין אפילו צג. כאן אנחנו מדברים כבר על התקנים ממש זעירים, כמו חיישנים, רצועות פעילות ושאר התקני מחשוב לביש. עוד בקטגוריה הזו: מכונות שתיה וחטיפים…

להתנחל בלבבות
אבל שיתוף הפעולה עם Raspberry Pi הוא לא מקרי. עד כה, המחשב הזעיר שמשתמש בכרטיסי זיכרון ככונן

Pointe shoes with Lilypad

גם במחשוב לביש. נעלי פוינט עם שבב ארדואינו

קשיח היה נחלתן הבלעדית של מערכות הפעלה מבוססות לינוקס, וניכר שמיקרוסופט רוצה לשנות את זה.

בכלל, נראה שבשנים האחרונות מיקרוסופט מנסה להתפייס ולפתוח דף חדש עם קהילת הקוד הפתוח, אחרי שנים ארוכות שבהן ניהלה נגדה מאבקים משפטיים מרים והפכה לשנואת נפשה של אומת הפינגווין. החברה בשנים האחרונות שחררה את הקוד של חלק ממוצריה, והגבירה את התאימות והפתיחות של אחרים, גם אם לא שחררה את הקוד שלהם לציבור.

ומבחינתה, אין דרך טובה יותר להתנחל בלבבות דרך ה”מייקרים”, אותם יוצרי חומרה שבונים התקנים וממצאים המצאות משל עצמם, המבוססים או על Raspberry Pi או על לוחות ארדואינו, והמתחרה לשניהם, גלילאו של אינטל – שלהם שחררה מיקרוסופט גירסה מותאמת של Windows לפני כמה חודשים.

בדומה למהלך שלה עם צמיד ומערכת הבריאות, מיקרוסופט רוצה להיות בכל מקום, בכל התקן. מהרצועה על היד שלכם ועד למכוניות וכספומטים, עם טלפונים חכמים ומחשבים מכל הסוגים, הגדלים והמינים באמצע. המהלך המשותף שלהם עם Rasberry Pi, מותג מצליח, מוכר ואהוב בקהילות של יוצרי חומרה וקוד פתוח – הוא הדרך לשם.


Discover more from החיבור

Subscribe to get the latest posts sent to your email.

אולי יעניין אתכם גם...

על אודות המחבר לצפיה בכל הכתבות לאתר המחבר

ניב ליליאן

העורך האחראי של "החיבור".

ניב ליליאן הוא עיתונאי חוקר בעל ניסיון של 22 שנה בכתיבה על טכנולוגיה, אינטרנט והשפעותיהם על פוליטיקה וחברה. כעורך ערוץ המחשבים של ynet בשעתו, הוא הוביל קמפיין עיתונאי נרחב ועיקש שהביא את סכנות המאגר הביומטרי לידיעת הציבור, ופרסם תחקירים על עוולות צרכניות כמו התערבות ספקיות האינטרנט הישראליות בתעבורת רשת, לצד פרשנויות מורות נבוכים וקלות לעיכול.
פרט טריוויה: הוא העיתונאי הישראלי הראשון שראיין את מנכ"ל גוגל.

4 תגובותהשמיעו קולכם

השמיעו את קולכם

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

banner