לפני כמה שנים, כשנוקיה עברה לזרועות מיקרוסופט, חבורה של פורשים מהחברה הקימו מיזם משלהם. המיזם שלהם נקרא ג’ולה (או יולה) והם ניסו ליצור מערכת הפעלה מסוג חדש, תחת השם סיילפיש, כאשר הפילוסופיה שמלווה אותה היא שמדובר במערכת הפעלה פתוחה לחלוטין.
Sailfish OS נמכרת כיום בעיקר בשווקים מתפתחים כמו הודו ורוסיה, ומחירי הסמארטפונים שמבוססים עליהם לרוב מצחיקים בהתחשב במה שאנחנו מכירים בשווקים המערביים. בתערוכת MWC האחרונה, הכריזו יולה וסוני על שיתוף פעולה, וכך לראשונה מגיעה Sailfish גם לטלפון בפרופיל גבוה יחסית, האקספריה X. אבל באותה נשימה ראינו גם מכשירים אנונימיים, כמו היולה C של החברה שנראה חמוד מאוד, שעליו למשל נבנית חברה רוסית, המפיצה גירסאות מותאמות של יולה לשימושים שונים ברחבי מדינות חבר העמים, ועוד יישומים מסקרנים שכאלה.
Sailfish OS עצמה, שמבוססת במקור על MeeGo (שבתורה הייתה מבוססת על מובלין), היא מערכת הפעלה פתוחה לגמרי, עם חנות יישומים משלה, ויכולת להריץ יישומי אנדרואיד, משהו שמיקרוסופט למשל לא השכילה בסוף לעשות, וזה אולי היה גזר דין המוות של המערכת ההפעלה הניידת שלה. אבל יולה לא נופלים בפח הזה, ואפשר למצוא למערכת ההפעלה הזו את כל היישומים המוכרים שאדם צריך.
חלק ומחליק
מבחינת פילוסופיית ממשק, ל-Sailfish יש ייחוד משלה: זו מערכת הפעלה שפותחה לעבוד רק עם החלקות, swipes, במקום בהקשות. יש לה מסך בית, והחלקה מימין תשלוף את מסך ההתרעות וההודעות, שבאנדרואיד אנחנו רגילים לשלוף מלמעלה. החלקה רצופה מלמעלה תשלוף את חלון ההגדרות. מסך הבית, קצת בדומה לווינדוס, הוא גם מסך היישומים הפתוחים, ואפשר לדלג ביניהם או לסגור אותם. משיכה מלמטה תמשוך את מגירת היישומים, בדומה למה שפועל באנדרואיד בהקשה.
התחושה הכללית של Sailfish היא מאוד מהוקצעת, ומפתיעה לטובה. ממערכת הפעלה פתוחה של חברה קטנה ציפינו לרמת גימור פחות טובה, אבל כנראה שאנשי יולה נושאים איתם את הרוח המקורית של נוקיה, וזה ניכר. Sailfish כרגע כאמור, מופצת בשווקים מתפתחים ולא סביר שנראה אותה בישראל, למרות שאם יטרחו לעברת אותה היא עשויה להפוך ללהיט אצל הישראלים שממהרים לאמץ חידושים, ומחפשים טלפונים מוצלחים וזולים.
