“אנשים נמשכים לרחפנים. הם מבינים מיד שזאת יישות שונה”

אנדריי בולסלבסקי (32), הוא מעצב הידודיות ואמן מדיה חדשה מצ’כיה. הוא הציג ואצר מספר לא מבוטל של תערוכות עם מיצגים המבוססים על טכנולוגיה ומדיה חדשה, ועד לאחרונה עבד ב-CIANT, המרכז הבינלאומי לאמנות וטכנולוגיות חדשות, הממומן בין השאר בידי האיחוד האירופי.

הפרויקטים שלו נעים בין תרבות העושים (מייקרים), לבין ארכיטקטורה ואפילו ביולוגיה. ברגע הראשון, קשה לראות את הקשר בינם לבין רחפנים. אבל אנדריי מסביר, כי עלה במוחו להשתמש ברחפנים (Drones) כדי ליצור סריקות תלת ממדיות של מבנים. “לאחרונה השגתי לעצמי רחפן ואני נרגש לגבי האפשרויות האמנותיות בתחום”.

“הדבר הנפלא בהם הוא שהם יכולים להגיע למקומות שאנשים לא יכולים להגיע. זה השימוש המעשי, הם מצלמים תמונות מהאוויר – בעלות מאוד נמוכה. לפני כן, תיעוד מהאוויר היה מאוד יקר. גם למשל עיתונות מצולמת נהייתה יותר זולה”, הוא נותן הקשר אולי מעט יותר מעשי.

האם הוא יכול לשמש מתעדים ועיתונאים כדי להשיג מידע שהם לא יכולים? “בהחלט”, משיב בולסלבסקי. אתה יכול להפעיל אותו ממקום בטוח, ולהישאר אנונימי, ולהשיג מידע שלא תוכל להשיג בעצמך. זה בהחלט מעלה שאלות אתיות וייתכן שבעתיד יהיו תקנות שיגבילו את השימוש בכאלה”.

בולסלבסקי מספר כי במיצג אחד שהיה מעורב ביצירתו, הסתובב רחפן בתוך חלל, ואנשים בתחילה פחדו להיכנס – גם אחרי שהרחפן כובה וכבר לא פעל. ” החלל עדיין נשא את הכריזמה של הרחפן שעופף בו”, הוא טוען.

“אנשים נמשכים לרחפנים. הם מבינים מיד שזו יישות שונה ממה שהם רגילים. הם חשים משיכה ופחד בו זמנית”.  “לרוב אני משתמש בטכנולוגיה כמטאפורה. כלי הטייס הזעירים והמונחים הם טכנולוגיה מגיחה, ומעלים שאלות על אינטלגנציה מלאכותית, מכונות עצמאיות, ומעלים שאלות פוסט הומניסטיות. זו מכונה, אבל היא פועלת בעצמה. אם יש רחפן בסביבה שלך, זו מכונה, זה לא משהו אנושי. זו יישות מעניינת”.

וכמובן, יש את ההקשרים הפוליטיים. למעט מקרים כמו יזמת השליחויות של אמזון באמצעות רחפנים, כלי הטייס הבלתי מאוישים לרוב עולים לכותרות בשימושים צבאיים דווקא, הקשרים של חיסולים והרג. בולסלבסקי רוצה בסדנא שלו, להציג דווקא לנו, הישראלים שכה רגילים בתרבות ביטחון – שיש להם גם שימושים אחרים.

אני רוצה להראות שימושים של ימי שלום של רחפנים, ולקוות שאנשים יתעלמו מהדאגות הביטחוניות. שתוכלו לראות את הפוטנציאל האמנותי, ושתשכחו מהפחד. במיוחד שמל”טים משמשים לפעולות אלימות במקומות אחרים”.

 

אולי יעניין אתכם גם...

על אודות המחבר לצפיה בכל הכתבות לאתר המחבר

ניב ליליאן

העורך האחראי של "החיבור".

ניב ליליאן הוא עיתונאי חוקר בעל ניסיון של 22 שנה בכתיבה על טכנולוגיה, אינטרנט והשפעותיהם על פוליטיקה וחברה. כעורך ערוץ המחשבים של ynet בשעתו, הוא הוביל קמפיין עיתונאי נרחב ועיקש שהביא את סכנות המאגר הביומטרי לידיעת הציבור, ופרסם תחקירים על עוולות צרכניות כמו התערבות ספקיות האינטרנט הישראליות בתעבורת רשת, לצד פרשנויות מורות נבוכים וקלות לעיכול.
פרט טריוויה: הוא העיתונאי הישראלי הראשון שראיין את מנכ"ל גוגל.

השמיעו את קולכם

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

banner