רמקול Bose SoundLink Colour – חגיגה של צליל וצבע [ניסוי כלים]

במסגרת החזרה התחרותית של בוז לשוק הישראלי, קיבלנו לסקירה את הרמקול האלחוטי הבינוני מסדרת סאונדלינק, שבולט בצבעוניותו. האם גם הצליל צבעוני? בואו נראה. 

שיווי משקל של בלרינה

הרמקול בנוי ממארז פלסטי צבעוני, המחוזק בפסי גומי מכל צידיו. מקדימה יוצאת המוזיקה ומאחורה, נמצאת שבכת האוורור של הבאסים. כצפוי ממותג כמו בוז, הפלסטיק מאיכות גבוהה ובכלל, איכות הבניה טובה. יש לציין שבשוק קיימים דגמים יקרים יותר שלחלקם יתרון בכך שהם עמידים למים והתזות או עשויים משילובים של גומי ומתכת, כמו UE Boom 2  שסקרתי לאחרונה – הסאונדלינק איננו כזה. מבחינת יציבה, לרמקול יש שיווי משקל של בלרינה: הוא ניצב יציב גם על משטחים לא מאוד ישרים.

יש לציין לשבח את השליטה הפשוטה והאינטואיטיבית. בשוק בו כל יצרן ממציא צירופי מקשים ותפעול משונים או כפתורים מרובי תפקודים המחייבים לפתוח את החוברת, בחרה בוס להוסיף פאנל כפתורים פשוט וישיר, המאפשר שליטה מיידית ואינטואיטיבית. החריג היחיד והשלילי: כדי להעביר שיר אחורה או קדימה צריך ללחוץ פעמיים או שלוש (בהתאמה) על כפתור הפליי – אם כבר יש כפתור לכל פונקציה, אז עד הסוף. יכולתם להוסיף עוד שני כפתורים…ברם, תכונות המגדירות העדפות ראשוניות (כמו שינוי שפה או כיבוי הדיבור של הרמקול) גם מצריכות צירופי מקשים כמצופה.

בוז החליטו לא לכלול במוצר זה מיקרופון ואפשרויות שיחה, כנראה גם כדי להוריד את מחיר המוצר, וגם לפשט יותר את השליטה – אין כפתורים משותפים לשיחה ולמוזיקה. מי שמחפש רמקול לשיחות וועידה זה לא הרמקול בשבילו. כפתור הבלוטות’ מאפשר לעבור בין המכשירים שחוברו בעבר ל-SoundLink (הוא זוכר עד שמונה כאלה) בלחיצה בודדת. כשלוחצים על כפתור הבלוטות’ הרמקול מקריא את המוצר הבא שמחובר אליו (בקול נשי ישנוני משהו) ומנסה להתחבר אליו אם הוא בטווח קליטה.

צליל טוב, בלי התעסקויות

הרמקול תומך בפורמט הבלוטות’ הבסיסי ולא בפורמטים האיכותיים החדשים יותר כמו aptX או AAC.  אך באופן מפתיע, הביצועים טובים והחיסרון כמעט ולא מורגש. גם כאן נחסכת התעסקות בהגדרות הפורמט (רמקולים שכן תומכים בפורמט מתקדם עשויים להישמע פחות טוב אם במקרה התחברו למקור בפורמט הפשוט).

עשינו תחקיר קטן. מסתבר שבוז השקיעו במעבד דיגיטלי פנימי שמתאים את הסאונד באופן אוטומטי לווליום ולמוזיקה. אחד הדברים שהוא עושה מעולה, זה להגביר את הבאסים לעומת שאר הצלילים כאשר מתנגן שיר בעוצמה נמוכה, כדי שהמוזיקה תישמע דינאמית, ולהנמיך אותם כשמגבירים את עוצמת הקול, כדי למנוע עיוות בצליל. הכל נעשה מאחורי הקלעים, בלי אפליקציה, בלי אקולייזרים או התאמות והתעסקויות – יש צליל אחד פשוט ומוצלח, ומי שרוצה התאמה ידנית, זה לא המוצר עבורו.

זה יתרון משמעותי בעיקר בעוצמות קול נמוכות, שם הוא בכללי נשמע טוב יותר מה-UE Boom2. הצליל המקסימלי של ה-SoundLink מספיק חזק כדי למלא במוזיקה חזקה כמעט כל חדר בבית, אך חלש יותר באופן ניכר מכמה מתחרים חדשים ויקרים יותר. הוא פחות מיועד לכיתות לימוד רועשות וכדומה ויותר לסביבה הביתית.

מבחינת איזון הצליל, האקולייזר הפנימי מכוון להדגיש את הבאסים והצלילים הגבוהים. הבאסים המודגשים נעימים לאוזן ולא מרוחים. הצלילים הגבוהים ברורים ונעימים, אך מי שחשוב לו רמות דיוק גבוהות, עדיף שיחפש רמקול עם תמיכה ב-aptX או aac. פופ מודרני, מוזיקה אירית ומזרחית נשמעים טוב, אפילו טוב מאוד. אך כאשר מגבירים את העומס, לכיוון מוזיקה קלאסית או רוק מתקדם מרובי כלים, מרגישים קצת מריחה בצלילים וקצת נקישות פלסטיקיות מגוף המארז.

Bose SoundLink Colour

קטן ולעניין

ה-SoundLink הוא רמקול נוח לשימוש ושליטה, המקצר את הדרך משליפת הטלפון ועד לפריצת הצלילים המיוחלת, בלי הרבה התעסקות. מצאתי את עצמי כמה פעמים נמנע מלחבר את המערכת שלי לטלפון או למחשב ומשתמש בבוז, פשוט בגלל החיסכון בזמן. אמנם הוזנחו כאן כמה אופציות כוונון מתקדמות ויותר שליטה ידנית, אבל רוב ההתאמות נעשות באופן די מוצלח ואוטומטי. ועדיין, היעדר יכולות השיחה והכיוונון עשויים להרחיק חלק מהמשתמשים. זהו רמקול שימושי עם ניידות גבוהה, וכיף להשתמש בו למוזיקת רקע בזמן בישול במטבח או באימון קרוספיט ביתי.

Bose SoundLink Colour
החל מ-573 שקלים (מחיר בזאפ)