האיש שנחשב לשם נרדף לקוד פתוח ואבא של פרויקט GNU או כמו שהוא רשום בתעודת הזהות שלו, ריצ’ארד סטולמן, יוצא כנגד ChromeOS, מערכת ההפעלה העתידית מבית גוגל. סטולמן תוקף את היוזמה וטוען שהיא דוחפת ל”מחשוב לא אחראי” – בגלל העיקרון המוביל את ChromeOS, שכל המידע הפרטי שלך מאוחסן בענן, במקום במחשב מקומי, שנמצא תחת שליטתך.
בעניין מחשוב ענן בכללותו, סטולמן אמר לגארדיאן לפני כשנתיים, כי “זוהי טיפשות. זה יותר גרוע מטיפשות. זה קמפיין הייפ שיווקי”. כי בסופו של יום, לדעתו, הדבר יגרום לאנשים להידחף אל תוך מערכות סגורות שיעלו להם יותר
ריצ’ארד סטולמן
כסף מאשר אחסון פשוט ומקומי.
סטולמן מצביע על הבעייתיות החוקית שבאחסון חומר על שרתים מרוחקים בבעלות חברה. למשל, אם המשטרה בארה”ב (וגם בישראל) רוצה גישה למידע שלך במחשב הביתי, היא צריכה צו חיפוש. במקרה של מחשוב ענן, היא יכולה לפנות ישר לחברה המאחסנת ולקבל את המידע בלי טרחה מרובה.
סטולמן גם לא מתרשם מהשבחים שמרעיף אריק שמידט, מנכ”ל גוגל, על מערכת ההפעלה מבית היוצר שהוא מנהל. בכך שהם קוראים לכך “ענן”, טוען סטולמן, הם מבטלים את המשמעות האמיתית של המושג: “תן לכל טום, דיק והארי להחזיק במידע שלך, תן לכל טום, דיק והארי לעשות עבורך את המחשוב שלך (ולשלוט בו). אולי המונח “מחשוב רשלן”, הוא יותר הולם”, אומר סטולמן בסרקזם.
האירוניה היא ש-ChromeOS, מבוססת על GNU/Linux. סטולמן תוקף גם את זה. נכון, ChromeOS היא לינוקס במהותה, אבל היא מגיעה מאורגנת כך שהיא איננה מעודדת אותך להתקין יישומים, מסביר סטולמן. ושוב, הוא מוטרד מכך שהמערכת בנויה לעודד אותך לאחסן את המידע בכל מקום, מלבד הכונן האישי שלך.
אני חושב שלסטולמן יש נקודה מאוד חזקה. רובנו מודעים רק לאספקט האחד של אחסון חומרים ברשת – הנוחות. זה נוח, זה קל, זה מהיר, זה זמין, זה מאובטח (לכאורה). רובנו לא טורחים לחשוב על ההשלכות ועל המחיר שאנחנו משלמים עם ההתמסרות המוחלטת שלנו לתאגידים שינהלו בעבורנו את המידע, ואת מערכות המידע עצמן – שלשם גוגל שואפת. לגוגל לא אכפת מהפרטיות שלנו, זה כבר ידוע.
וכמו כל דבר בחיים, קצת מודעות וקצת תושיה לא תזיק כאן. גם אם יבוא יום ולכולנו יהיה כרום על המחשב במקום Windows (ובענייני פרטיות, מיקרוסופט אינה טובה בהרבה) – צריך להתעקש. מידע שאתם חוששים לחשוף אותו בפני עיניים חטטניות, שמרו על כונן ולא בענן. (ודאגו לגיבויים, כמובן).
עדכון: לאחר התגברות המחאות מצד אנשי הקוד הפתוח, הוסר הכינוי “מר לינוקס”, משמו של ר’ סטולמן. עם מר סטולמן ועם הדקדקניים שבין קוראינו הסליחה. וגם אלה שלא.
Discover more from החיבור
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
סטולמן יעלב מהכינוי מר לינוקס
זה לא נכון עובדתית
אין לו חלק בלינוקס
פרוייקט גנו שהוא מוביל אותו מפתח קרנל אחר
ואם הבלוג שלך היה תומך בעברית בתגובות הייתי שם סימני פיסוק ואולי מסוגל להוסיף כמה משפטים שכוללים מילים באנגלית
לגבי הדיעה שהבעת אני בהחלט חושב שקלעת לקונצנזוס
אני חולק על הפסקה הלפני האחרונה שלך. מחשוב הענן עבר כבר מזמן את שלב ה־”אחסון בלבד”. מחשוב ענן בימינו מהווה תחליף לצוות IT: ניהול זמני מעבד, חישובים מבוזרים, גיבויים, התקנות למינהם וכו’, כולם כולם מנוהלים בענן. בנוסף לנוחות זה חוסך המון כסף וכאב ראש.
יונתן, ידוע לי שסטולמן לא אחראי לקרנל. ובכל זאת, אלמלא פרויקט GNU שלו, לינוקס, כמו שהעמך מכיר אותו, בהקשר של מערכת הפעלה חופשית שהיא לא של מיקרוסופט או אפל (האדם הממוצע לא יודע להבדיל בין אובונטו לפדורה למנדריבה) – לא היה קיים.
ירון, הנקודה שלך ברורה ויפה אמרת (אני אגב דיברתי ספציפית על אחסון, בהקשר של כרום לצרכן הפרטי, לא על מחשוב ענן בכללותו), אבל אתה רק מחזק את הטענה של סטולמן – שאתה נותן לזרים חסרי שם ופרצוף לנהל עבורך את משאבי המחשוב הפרטיים שלך.
ניב, מה לעשות שהם צודקים. לא רק שסטולמן לא מעורב בקרנל וברוב מה שקורה היום במערכת ההפעלה על גרסאותיה השונות, הוא גם מתעב באופן אקטיבי את היחס המזלזל של לינוס טורבלדס ל-GPL, והעובדה שהקרנל מלא בתוכנה לא חופשית מעצבן אותו בצדק. קרא לו “מר תוכנה חופשית” או “מר חופש התוכנה”, והוא יסכים, אולי, להתעטש עליך 🙂
עירא, סטולמן יבדל”א מוזמן לשמור את המוחטות החופשיות לעצמו. 🙂
מערכת ענן מבוססת לינקוס צריכה להיות :
מחיצת הבוט ומחיצת הבית – מקומיות
כל השאר על השרת .
היתרונות : כל היתרונות של מחשוב ענן ובנוסף המידע נשמר אצלך בצורה בטוחה ותמיד ניתן לאתחל מקומית ולגשת אליו .
החסרון : אין דבר כזה (לא שאני יודע) ואולי ההתקנה עלולה להיות בעיתית קצת .
[…] מדוע כונן עדיף מענן? ניב ליליאן מסביר בעזרתו של ריצ'ארד סטולמן מדוע ChromeOS דוחפת ל"מחשוב לא אחראי". האם העיקרון המוביל את ChromeOS, שכל המידע הפרטי שלך מאוחסן בענן, במקום במחשב מקומי, שנמצא תחת שליטתך הופך אותה ללא רלוונטית? […]
[…] שהציגה גוגל את מערכת ההפעלה הקלה שלה למחשבים אישיים, ChromeOS, עלתה שאלה רצינית: איך גוגל תתמוך במדפסות? האם יצרני […]
[…] של גוגל להגדיל את בסיס המשתמשים במערכת ההפעלה ChromeOS. בנוגע ל-Chromebit יהיה מעניין לראות כיצד המוצר החדש יתקבל […]
[…] היא גירסה עליזה, בהירה, צבעונית וכתומה למראה של הפצת הלינוקס המוכרת. שולחן העבודה פשוט למראה. ישנו כפתור "התחל" […]
[…] קבצים אישיים – אלה יתקבעו כבחירה שלהם, לשם הם יחזרו. ו-ChromeOS, אנדרואיד או Windows יהיו הממשק שהם מכירים, מה שיתקשר אצלם […]