בשירו הידוע של גידי גוב, האפונה והגזר שישבו במקרר, התחילו לקטר. השאיפה העיקרית שלהם הייתה לגדול בשקט, בערוגה בכפר. אז לגבי החלק של “בלי לקפוא מקור” אי אפשר לעזור להם, אבל לגבי “שם תזרח השמש גם מחר”, בהחלט כן: באירוע שערכה לאחרונה Beko, יצא לנו להציץ בטכנולוגיה שלהם לשימור פירות וירקות – HarvestFresh.
מה שבפועל מסתתר מאחורי השם HarvestFresh, הוא שמדובר בנורות LED צבעוניות המותקנות בתוך מגירת הפירות והירקות, המחקות באורכי הגל שלהן את אור השמש (משתנות לאורך היממה בין הצבעים כחול, המייצג דמדומי בוקר, ירוק המייצר אורכי גל של שמש צהריים ואדום לתאורת ערב ושקיעה). התאורה הזו מאפשרת לפירות ולירקות שבמגירה להמשיך ולבצע פוטוסינתזה, ובכך לשמר את הערכים התזונתיים שלהם ואת הויטמינים, ולמעשה להמשיך בהליכי ההבשלה והמחיה הטבעיים של הצמח, גם הרבה אחרי שנקטף. הנה הצצה לטכנולוגיה בסרטון:
נהניתם מהקריאה? שמחים לשמוע.
בכתבה שזה עתה קראתם הושקעו שעות רבות של איסוף מידע, תחקיר, כתיבה, עריכה, גרפיקה, עיצוב, צילום ועריכת וידאו. “החיבור” מופק על ידי שורה של עיתונאים מקצועיים, שבשבילם עיתונות היא שליחות – אבל היא גם פרנסה ואנחנו רוצים לעבוד עבורכם, הקוראים.
התרומה שלכם (בעלות של כוס קפה) מבטיחה את קיומו של “החיבור” כמגזין עצמאי, אובייקטיבי, חופשי מתלות במפרסמים, ותאפשר לנו להביא לכם עוד סיפורים ומידע מעניין ומועיל, כל יום.
Discover more from החיבור
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
נראה כמו טריק פרסומי… והעובדות “המדעיות” לא נכונות:
1. אין הבדל בין דימדומי בוקר ובין דימדומי שקיעה מבחינת אורך הגל. שניהם באדום. האור הכחול מתפזר באטמוספירה ומעט ממנו מגיע לקרקע. הלדים הכחולים הם בלוף.
2. פירות עושים פוטוסינטזה? למיטב ידיעתי, הפוטוסינטסה מתבצעת רק בעלים הירוקים שיש בהם כלואופיל.