קחו את רעיון חכמת ההמונים והוסיפו לו את היכולת לחבר ישירות בין מוחות הפרטניים המשתתפים בחישוב מרובה צמתים. מה זה יאפשר לכם לעשות? קשה לחזות, אבל יש כבר מדענים שמבצעים ניסויים שאולי ייחשבו פעם לצעד הראשון בדרך למחשוב טלפתי המוני שכזה, נוסח גזע הבורג במסע בין כוכבים.
הנוירוביולוג מיגואל ניקולליס, מהמרכז הרפואי של אוניברסיטת דיוק בצפון קרוליינה, ידוע בכך שאימן שלושה קופים להזיז במרחב את זרועו של קוף וירטואלי. השלושה ישבו בחדרים נפרדים, כשכל אחד מהם מסתכל על מודל הקוף התלת-מימדי מזווית אחרת. אלקטרודות נשתלו בקליפת המוח של השלושה ואפשרו זרימה של מידע מהמרכז הוויזואלי של כל אחד מהם לשניים האחרים. עם הזמן למדו השלושה לשתף פעולה כדי להזיז את הזרוע במדויק למטרות שונות, ועשו זאת ביעילות רבה יותר משלישיית קופים שמערכות העצבים שלהם לא היו מחוברות זו לזו.
המחשב הטלפתי החדש של ניקולליס בנוי מעכברים – פרט שדגלאס אדמס המנוח היה עושה ממנו מטעמים. ארבעת העכברים הועמדו מול אתגרים שדרשו מהם מיומנויות זיכרון, עיבוד תמונה וניתוח מידע מחושים נוספים. העכברים פעלו בזוגות כשמוחותיהם מחוברים, כאשר שני הזוגות היו מחוברים גם הם, אבל החיבור בין זוגות העכברים המחוברים, היה מושבת במהלך החלק הראשון של כל ניסוי.
כאשר זוג אחד פתר את הבעיה, החיבור העצבי בין שני הזוגות הופעל. החוקרים מצאו שזמן פתרון הבעיה עבור הזוג השני קוצר כאשר הם נחשפו למידע ממוחו של הזוג שכבר פתר אותה, ומסקנתם – מוחות הזוג ה”איטי” יותר, ידעו לקרוא ולהשתמש במידע הרלבנטי.
באחד מהניסויים שודרו אל מוחות העכברים אותות חשמליים שהתבססו על שינויים בטמפרטורה ובלחץ האוויר. ביחד, הם הצליחו להעריך את ההסתברות לגשם – בעזרת שינויי התנהגות מתאימים – ב-41 אחוז מהמקרים, ברמת דיוק גבוהה יותר מזו אליה הצליח כל עכבר להגיע בנפרד.
החליפו בדמיונכם את הכבלים של ה-Brainet המתוארת ברשת אלחוטית שמקשרת בין אלפי ומיליוני מוחות: האם תקבלו את הצעד הבא באבולוציה האנושית אותו תיאר אסימוב בסוף סדרת המוסד שלו? יישומים מעניינים אך מטרידים שכאלה עדיין נמצאים, אם בכלל, בעתיד הרחוק. בינתיים מאמין ניקולליס שחולי אפליפסיה ונפגעי שבץ יוכלו לשפר את תפקודם בעזרת טכנולוגיה דומה, ומחפש עם צוותו דרכים לא פולשניות לקשר בין מוחות אנושיים.
