הכירו את הנורה הקטנה בעולם בעובי של אטומים בודדים

מדענים מאוניברסיטת קולומביה בניו-יורק יצרו את הנורה הזעירה בעולם מגראפין, צורה של פחמן שהתגלתה בעשור שעבר, ושנתלות בה תקוות רבות להתקדמות טכנולוגית. הנורה, הבנויה ממספר שכבות בעובי אטום בודד, התלהטה לטמפרטורה של 2500 מעלות תוך שבריר שניה, דבר שהבטיח שלמרות גודלה הזערורי ניתן היה להבחין באורה בעין בלתי מזוינת.

גראפין, שזיכה את מגליו בפרס נובל ב-2010, הוא שכבה חד-אטומית של פחמן המסודרת בצורת כוורת משושים. הוא חזק יותר מיהלום, גמיש, שקוף, דוחה מים ומוליך מצוין של חום וחשמל, תכונות שמועידות לו מקום חשוב בעולם הטכנולוגי של מחר. נורת הגראפין שובצה בשבב מחשב, ולמרות החום העז בו היא בערה לא פגעה ברכיבים האלקטרוניים העדינים שסביבה, מאחר והחום היה מבודד לטווח קטן סביב קנה המידה האטומי ממנו מורכב חוט הלהט שלה.

שימושים אפשריים לנורה הזעירה נמצאים בתחום המחשוב והתקשורת האופטיים וכרכיב הבסיסי בבניית צגים דקים, גמישים ושקופים שצפויים לחולל מהפכה בעולמות הסמארטפון והטלוויזיה. המדענים אף גילו שבזכות השקיפות של הגראפין הם יכולים לשנות בקלות את תדירות האור המופק מהנורה, וכך להגדיל משמעותית את רוחב הפס הפוטנציאלי שלה כמשדר של אותות אלקטרומגנטיים.

“אנחנו רק מתחילים לחלום על שימושים נוספים למבנים הללו [של גראפין]”, אמר למגזין Nature Nanotechnology ג’יימס הון, פרופסור להנדסת מכונות בקולומביה ואחד מממציאי הנורה. “למשל, כמשטחי חימום זעירים שניתן להביא לטמפרטורה של אלפי מעלות כמעט מיידית כדי לחקור תגובות כימיות רבות אנרגיה”.

בנוסף להבטחה הרבה שבגראפין, קיים גם חשש ששאריות מיקרוסקופיות שלו עלולות להתגלות כמסוכנות כאשר יצטרפו לשאר הזבל שהאדם מזרים לסביבתו. הסכנה, שעדיין לא נבדקה לעומק, היא שהקצוות הזעירים של הננו-חומר העמיד, שיגיע אל הגוף האנושי דרך מי שתיה, יחתכו קרומי תאים ויגרמו למותם.