רובוט-חיות: הצ’יטה, הציפור והג’וק

הרובוטים עדיין לא מאיימים להשתלט על העולם, אבל בעזרת התושיה האנושית, חברים, עוד נגיע לשם. הנה שני שכלולים בתנועה רובוטית שהתפרסמו בשבוע האחרון ומבטיחים להפוך את צאצאינו המכניים ליעילים יותר ברגע שהם יתחילו לצוד אותנו.

אצן המתכת מוסיף ריצת מכשולים לרפרטואר

קפיצה קטנה לצ’יטה, צעד גדול לרובוטים מבוססי רגליים? הרובוט היבשתי ששבר את שיאי מהירות הריצה למכונות לפני שלוש שנים מסוגל עתה לזהות מכשולים בדרכו ולקפוץ מעליהם.

הצ’יטה פותח בחברת בוסטון דיינמיקס, שמאוחר יותר נרכשה על ידי גוגל, וב-2012 שבר את שיא העולם במהירות לרובוט מבוסס רגליים כאשר רץ, על הליכון, ב-45 קמ”ש: פחות מחצי ממהירותה של החיה שהוא נושא את שמה, אבל עדיין מהיר מספיק כדי לתפוס אצנים אולימפיים.

תודות לעבודתם של מדעני MIT, היכולת של הרובוט לישם את כישורי הריצה שלו מחוץ לסביבת מעבדה מבוקרת התקדמה עתה בשלב. מד לייזר מאפשר לצ’יטה להבחין ממרחק במכשול, למדוד את גובהו ולהתאים את צעדיו כך שיוכל להתמקם היטב לקפיצה מעליו. בצורה כזאת יכול הצ’יטה לקפוץ מעל מכשולים בגובה של עד כ-40 סנטימטרים, אם כי כרגע לא תוך כדי תנועה בשיא מהירותו, אלא בקצב פחות בהרבה של כ-9 קמ”ש.

ביצועי הרובוט לא מושלמים, אבל מגיעים ל-90 אחוזים כאשר הוא מסוגל להבחין במכשול ממרחק של לפחות 2-3 מטרים. מפתחיו מתכוונים כעת להרחיב את יכולת הקפיצה שלו גם למשטחים פחות נוחים מרצפה אופקית, כמו כר דשא.

פיתוח הצ’יטה ממומן על ידי משרד ההגנה האמריקאי, והרובוט מיועד לסייע לכוחות לוחמים במסגרת צבאית, אבל כמו רוב הטכנולוגיות שפותחו למטרות כאלה, בטוח למדי להניח שימצאו לו, או לפחות לחלקים מתוכו, שימושים מגוונים גם בעולם האזרחי.

ג’וק רץ, ציפור קופצת

בינתיים, בצד השני של ארצות הברית, חוקרי אוניברסיטת ברקלי שבקליפורניה פיתחו רובוט מהלך שנושא על גבו רובוט מעופף. השילוב בין שני הרובוטים הזעירים נועד להתגבר על הבעייתיות שביצירת רובוט המותאם היטב לשני סוגי התנועה על ידי החלפתו בשני רובוטים שמסוגלים להיפרד ולהתאחד, וכך ליהנות מביצועי תעופה אידיאליים בעוד החצי הקרקעי של הזוג ממתין או עוזב את השטח.

החלק שעושה את עבודת הנשיאה בנישואין הללו הוא רובוט חרקי בשם ה-Velociroach, שמסוגל לנוע על פני שטח מחוספסים במהירות מקסימלית של כמעט 11 קמ”ש, קצב מרשים לגודלו ומהיר פי שתיים ממהירותו של הג’וק השנוא. על גבו תופס טרמפ ה-H²Bird, שמוסיף למשקלו בסך הכל 13 גרם. מפתחי הצמד אף מצאו דרך לפצות על המשקל העודף: על ידי נפנוף כנפיו בקצב של 5 תנועות לשניה, הרובוט המעופף מייצב את ה-Velociroach ומוריד כ-12 אחוזים ממשקלו.

ה-H²Bird לא חזק מספיק כדי להמריא ממצב מנוחה, ומשתמש בבן זוגו כפלטפורמת שיגור כאשר זה מגיע למהירות של לפחות 4.7 קמ”ש. ברגע זה נפרדים הרובוטים וכל אחד מהם ממשיך בפעולה עצמאית. האתגר הבא והמורכב: לאפשר לציפור לנחות בחזרה ולהתחבר לג’וק שלה.