זעיר מקרנים וגעגועיי לשקופיות

tablet with a built in projector

במסגרת פגישתי עם ג’ף מרדית’, מנהל תחום הטאבלטים העולמי בתאגיד לנובו בלונדון לפני כמה שבועות, שוחחנו על היוגה טאבלט פרו 2, הטאבלט החדש שלהם שמכיל גם זעיר מקרן. במסגרת השיחה עלו לנו כמה מחשבות נוסטלגיות ומעניינות.

זעיר מקרנים, המכונים גם מקרני “השלכה קצרה”, מאפשרים להקרין תמונה גדולה למדי, בדומה למקרן גדול, אבל גודלם הזעיר, והעובדה שהם מבוססים על נורת LED בהירה במיוחד, מאפשר לשלב אותם בהתקנים לא צפויים כמו טלפונים סלולריים, מצלמות דיגיטליות וטאבלטים, כמו הטאבלט שהזכרתי.

טכנולוגיית זעיר המקרנים היא לא טכנולוגיה כל כך חדשה. על אף הזילות המסוימת שעושים למושג זעיר מקרן עם מקרנים ניידים, זעיר מקרן הוא מקרן שגודלו אכן זעום וניתן להחזיקו בכף היד. טכנולוגיה כזו זמינה מאז 2009 בידי כמה חברות. הבולטת שבהן היא Texas Instruments הוותיקה, עם טכנולוגיית DLP, שגם נפוצה במקרנים טאבלט עם זעיר מקרןשל בתי קולנוע בעולם.

ברם, משהו שהיה לו פוטנציאל להפוך לתכונה מובנת מאליה כמעט בכל סלולרי כמו Bluetooth או NFC, ודבר שהיה אמור לכבוש את לבו של כל מי שרוצה להקרין משהו בפני קהל, החל ממרצים ועד חיילים בתורנות שבת בבסיס – מצא את דרכו רק למיעוט של התקני אלקטרוניקה אישית:

מצאנו פה ושם מצלמה דיגיטלית עם מקרן מובנה, סלולרי שמכיל אותו או מקרן זעיר שניתן להסליק בכף היד. אבל זעיר מקרנים לא נמצאו מזה כמה שנים במוצרים בולטים בשווקים המערביים, ודי חבל, כי הטכנולוגיה עצמה בעלת פוטנציאל אדיר שלא מוצה.

 

געגוע לשקופיות

בשיחתנו סיפר מרדית’, שהוא משתמש במקרן המובנה בטאבלט בזמן של “שעת סיפור” לבנות שלו. זה הזכיר לי את “ערבי השקופיות” שהיו כל כך נפוצים בשנות השמונים, אלא שאלה דרשו מקרן מיוחד, מחסנית שקופיות שהייתה נתקעת לא פעם וכמובן – צילום של החומר המקורי על סרט שקופיות ופיתוחו ככאלה.
אולי הטכנולוגיה, שכעת לצדנו, תחזיר את ערבי השקופיות של שנות השמונים לחיים? וכל מה שנצטרך כדי לחלוק את התמונות מהספארי באפריקה – זה טאבלט או טלפון סלולרי שמכיל זעיר מקרן בתוכו.


גילוי נאות:
הכותב היה אורח חברת לנובו בלונדון.

אולי יעניין אתכם גם...

על אודות המחבר לצפיה בכל הכתבות לאתר המחבר

ניב ליליאן

העורך האחראי של "החיבור".

ניב ליליאן הוא עיתונאי חוקר בעל ניסיון של 22 שנה בכתיבה על טכנולוגיה, אינטרנט והשפעותיהם על פוליטיקה וחברה. כעורך ערוץ המחשבים של ynet בשעתו, הוא הוביל קמפיין עיתונאי נרחב ועיקש שהביא את סכנות המאגר הביומטרי לידיעת הציבור, ופרסם תחקירים על עוולות צרכניות כמו התערבות ספקיות האינטרנט הישראליות בתעבורת רשת, לצד פרשנויות מורות נבוכים וקלות לעיכול.
פרט טריוויה: הוא העיתונאי הישראלי הראשון שראיין את מנכ"ל גוגל.

השמיעו את קולכם

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

banner