ב-MIT גילו בסיס מתמטי לחלונות חכמים

לרוב כשאנחנו מדברים פה על חלונות, אנחנו מתכוונים למערכת ההפעלה, אבל לא הפעם. הפעם אנחנו מדברים על חלונות של ממש. בסרטון שהעלה השבוע המכון הטכנולוגי של מסצ’וסטס (MIT), מוצג רעיון מעניין ליצירת חלונות מחומר פולימרי, שהחדירות שלהם לאור נקבעת על ידי לחץ אוויר. הרעיון הזה יכול בעתיד להוביל ליצירה של חלונות חכמים – שיוכלו לשנות את השקיפות שלהם אוטומטית לפי צורך, או לפי כמות האור שמגיעה אליהם לאורך היממה. כך שיהיה ניתן לחסוך בהוצאות חימום, ודייריו של בניין יוכלו להחליט כמה אור הם רוצים להכניס פנימה.

המדענים של מכון המחקר הידוע מבוסטון, פעלו לפי עיקרון מוכר: חומרים אלסטיים, כשמותחים אותם, הופכים ליותר חדירים לאור – כמו למשל, שטח הפנים של בלון. אבל החוכמה היא למצוא שיטה לחשב את השקיפות כיחס ידוע, כך שניתן להפוך אותה למשתנה תלוי של מידת המתיחה של שטח הפנים, ופה החידוש. המדענים מצאו נוסחה לחשב את השקיפות ולשלוט בה כיחס של מידת המתיחה, בהינתן מידת השקיפות המקורית של המשטח, עובי המשטח ואופן שינוי הצורה של הגוף.  

הם השתמשו ביריעות דקות של פולי דימתיל סילוקסאן (או בשפת העם: סיליקון…זהו אגב, אותו חומר שבעבר היה בשימוש בשתלי חזה וגם החומר שבשעתו תנובה נתפסה בתחקיר עיתונאי שהיא מכניסה לחלב העמיד), אותו הרכיבו על תושבת, ואז השתמשו במזרקים כדי לדחוס אוויר בנפח ידוע אל תוך הבלון שיצרו. המדענים של MIT מקווים שבעתיד, יצרנים יוכלו לעשות במשוואה שיצרו שימוש מסחרי לצורך חלונות חכמים שניתן יהיה לשנות את מידת השקיפות שלהם פשוט על ידי שינוי לחץ אוויר.

מקור: Engadget